גישות פמיניסטיות לרגולציה של הזנות: מבט אוהד על הפער שבין המשפט עלי ספר לבין המשפט בפעולה

Transcription

1 הילה שמיר* גישות פמיניסטיות לרגולציה של הזנות: מבט אוהד על הפער שבין המשפט עלי ספר לבין המשפט בפעולה מאמר זה טוען ששתי הגישות הרגולטוריות הפמיניסטיות המקובלות לזנות גישת המיגור וגישת הדה קרימינליזציה מאופיינות בשורה של כשלים אינהרנטיים המביאים לפגיעה בעובדות מין. כאלטרנטיבה אפשרית לשתי גישות רגולטוריות אלה המאמר מציג את המציאות ששררה בישראל בעשורים האחרונים ובאה לידי ביטוי בגישה היברידית. גישה זו, שבאופן פורמלי הצהירה על מיגור אך באופן לא פורמלי ניחנה במאפיינים של דה קרימינליזציה, בנסיבות מסויימות מיטיבה עם הנשים העוסקות בזנות בהשוואה לשתי הגישות הפמיניסטיות האמורות. הגישה ההיברידית רחוקה מלהיות מושלמת, אך בעולם לא מושלם יש ביכולתה להוביל לתוצאות טובות יותר מנקודת המבט של עובדות מין מאלה של שתי הגישות הפמיניסטיות המובהקות. בניגוד לעמדות המבקרות את היעדר העקביות של המדינה, הנחשפת בפער שבין החוק לאכיפה, המאמר עומד על היתרונות הטמונים לעתים במדיניות המכוונת ליצירת פער בין המשפט עלי ספר לבין המשפט בפעולה. מבוא שאלת הרגולציה של הזנות נתונה במחלוקת רבת שנים. 1 באופן גס אפשר לחלק את הגישות הרגולטוריות שאומצו ברחבי העולם לשלוש גישות מרכזיות: 2 גישת ההפללה המלאה, גישת המיגור וגישת הדה קרימינליזציה. בעוד גישת ההפללה המלאה שלפיה הלקוח, * מרצה בכירה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. אני מבקשת להודות לג'אנט האלי, לפרבה קוטיסוורן ולשנטל תומס על שחידדו את מחשבותיי בנושאים אלה; לנעמי לבנקרון, לאורי אהרונסון, לקורא החיצוני ולחברי מערכת "משפט, חברה ותרבות" על הערותיהם המצוינות; למשתתפי מפגש "חדר מורים" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב על מחשבותיהם ולזהר כוכבי על סיוע בתרגום של חלק מהטקסט מאנגלית. כמו כן תודה מעומק הלב לעוזרי המחקר שני בן שחר, רועי ברק, ובמיוחד קרין רוטנברג על עזרת המחקר היסודית. המחקר נהנה ממימון של European Community Seventh Framework Program.FP7/ under grant agreement ראו Nils Johan Ringdal, Love for Sale: A World History of Prostitution 5-7 (Richard Daly trans., 2004); Priscilla Alexander, Feminism, Sex workers and Human.Rights, in Whores and other Feminists 83, (Jill Nagle ed., 1997) Janet Halley, Prabha Kotiswaran, Hila Shamir & Chantal Thomas, From the 2 International to the Local in Feminist Legal Responses to Rape, Prostitution/ Sex 121

2 רימש הליה הסרסור והזונה 3 עוברים על החוק נחשבת על ידי רוב העוסקים בתחום כגישה המביאה לפגיעה בנשים העוסקות בזנות, 4 שתי הגישות האחרות מזוהות עם עמדות פמיניסטיות יריבות המבקשות להגן על עובדות מין ולקדם שוויון בין גברים ונשים. בגישת המיגור, המזוהה עם זרם הפמיניזם הרדיקלי, תומכות מי שסבורות שזנות היא, באופן אינהרנטי, אלימות נגד נשים ועל כן על המדינה לפעול למיגורה המוחלט. לפי שיטה זו, הגישה המשפטית הראויה לזנות היא הפללה של כל הגורמים המרוויחים מניצול הנשים הסרסור, הלקוח וכל צד שלישי מעורב אחר כגון בעל הנכס שבו מתבצעת העב רה. האשה עצמה היא קרבן אלימות ולכן אין להפליל את חלקה במעשה אלא לפעול למען שיקומה והוצאתה ממעגל הזנות. חוק העונשין בישראל משקף גישת מיגור חלקית, שלפיה גם הצרכן של שירותי המין וגם הזונה אינם מופללים. בשנת 1999 נהפכה שוודיה למדינה הראשונה בעולם שנקטה גישת מיגור מלאה והפלילה גם את הצרכן של שירותי המין. 5 יש מחלוקת יוקדת בין חוקרים באשר למידת ההצלחה של המודל השוודי למיגור הזנות. 6 בעשור האחרון אומץ המודל השוודי בכמה מדינות Work, and Sex Trafficking: Four Studies in Contemporary Governance Feminism, 29.Harv. J. L. & Gender 336, 395 (2006) 3 מאחר שמאמר זה עוסק בדיון הפמיניסטי ביחס לרגולציה של הזנות אתייחס בו בהכללה אל זונה כאל אשה ואל זנות כאל סוגיה הנוגעת ליחסי גברים נשים. עם זאת, יש לציין שיש מספר לא מבוטל של זונות ממין זכר וזונות טרנסקסואליות; לרוב גם הלקוחות של זונות אלה הם גברים. ביקורת אפשרית על כל מסגרת הדיון שאני ממפה במאמר ושבה אני לוקחת חלק היא התעלמותה הבוטה מזונות גברים. מאמר זה מתעניין בדיון הפמיניסטי בנושא זנות ולכן אכן חוטא בכך. להרחבה בנושא ראו Jul ine Koken, David.S Bimbi & Jeffrey T. Parsons, Male and Female Escorts: A Comparative Analysis, in Sex for Sale: Prostitution, Pornography, and the Sex Industry 205, 205 (Ronald Weitzer ed., 2d ed. 2010); Ronald Weitzer, Why We Need More Research on Sex Work, in Sex for Sale: Prostitution, Pornography, and the Sex Industry 1, 7-8 (Ronald Weitzer ed.,.1st ed. 2000) Sylvia A. Law, Commercial Sex: Beyond Decriminalization, 73 S. Cal. L. Rev. 523, 4 (2000) הגישות הפמיניסטיות והליברליות מתנגדות להפללה מלאה; תומכים בה המצדדים בגישה שמרנית. להרחבה באשר לעמדה זו ראו שם, בעמ' Lag om förbud mot köp av sexualla [Act Prohibiting the Purchase of Sexual Services] 5 (Swed.).(Svensk författningssamling [SFS] 1998: 408) החוק מופיע כיום בפרק,6 בסעיף 11 לחוק העונשין השבדי: (Swed.).Brottsbalken [BrB] [Criminal Code] 6:11 6 על מידת ההצלחה של המודל השוודי ראו Gunilla Ekberg, The Swedish Law that Prohibits the Purchase of Sexual Services: Best Practices for Prevention of Prostitution and Trafficking in Human Beings, 10 Violence Against Women 1187, (2004); Jay Levy, Criminalising the Purchase of Sex: Lessons from Sweden , (2015); Susanne Dodillet & Petra Östergren, Conference Paper Presented at the International Workshop: Decriminalizing Prostitution and Beyond: Practical Experiences and Challenges: The Swedish Sex Purchase Act: Claimed Success and Documented Effects (Mar. 3-4, 2011), available at 122

3 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג נוספות 7 והצעות חוק ברוח זו נהפכו לחוד החנית של מאבקים פמיניסטיים במספר רב של 8 מדינות מערביות, בהן גם ישראל. הצעת חוק בנושא מונחת עתה על שולחן הכנסת. בגישת הדה קרימינליזציה, המזוהה עם זרם הפמיניזם הליברלי והפוסט מודרני ועם ארגונים של עובדות מין, תומכות מי שסבורות שעבודת מין הנעשית מבחירה היא עבודה ככל עבודה אחרת; וכי ככל שכיום העבודה בתעשיית המין מסוכנת, הדבר נובע מהמעמד הלא חוקי של הזנות ומהשוליות החברתית של עובדות המין. על פי גישה זו, הדרך להתמודד עם החוליים של תעשיית המין היא להסיר את הפללתה כך שעובדות מין ייהנו מזכויות עובדים ומנגישות לבתי המשפט ולמערכות הסעד והרווחה. 9 בגישה זו שני זרמים: זרם אחד מבקש להסתפק בהסרת ההפללה מתעשיית המין )דה קרימינליזציה( וזרם אחר שלפיו יש לבצע הסדרה ייחודית ומותאמת לתעשיית המין )מיסוד(. תחת שני הזרמים נשים יכולות לעסוק בזנות באופן עצמאי או כשכירות, להתארגן בארגוני עובדים, לצפות להגנה של המשטרה מפני אלימות וליהנות מנגישות למערכת המשפט במקרים של הפרת זכויותיהן החוזיות או האחרות עם מעסיקים או עם לקוחות. מה שמבחין בין גישת הדה קרימינליזציה לגישת המיסוד היא מידת ההגבלה על דרכי העבודה של נשים בזנות: תחת גישת הדה קרימינליזציה יש להן בחירה רבה יותר איך לעבוד ואיפה. בשנת 2000 הפכה הולנד את הזנות לחוקית והסדירה אופנים שונים שלה, ומאז היא המדינה המזוהה ביותר עם גישת המיסוד. 10 יש מחלוקת נוקבת בין חוקרים באשר לתוצאות fulltext/ pdf; Ann Jordan, Center of Human Rights & Humanitarian Law, The Swedish Law to Criminalize Clients: A Failed Experience in Social Engineering 1 (2012), available at 7 השכנות של שוודיה נורווגיה, איסלנד, פינלנד אימצו חקיקה דומה. ס' 202 aלחוק העונשין הנורווגי מפליל אזרח או תושב נורווגיה שרכש שירותי מין בנורווגיה ובכל העולם: (Nor.).Almindelig Borgerlig Straffelov [General Civil Penal Code] 19: 202a ס' 206 לחוק העונשין האיסלנדי מפליל משתמשי זנות Almenn Hegningarlög [General (Ice.) Penal Code] :22 art. 206 ס' 8-8a לחוק העונשין הפיני מפליל משתמשים בזנות של קרבנות סחר או סרסרות: (Fin.).Rikoslaki [Criminal Code] :20,8 8a הצעת חוק לפי המודל השוודי נדחתה בפינלנד. 8 ס' 1 להצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה )תיקוני חקיקה(, התשע"ג- 2013, פ/ 893/19. Elizabeth Bernstein, What s Wrong with Prostitution? What s Right with Sex Work? 9 Comparing Markets in Female Sexual Labor, 10 Hastings women s L. J. 91, 92-93, (1999) Anna G. Korvinus et al., Bureau NRM, Trafficking in Human Beings: Third 10 Report of the Dutch National Rapporteur 13 (2005); Prostitution Reform Act 2003 Standing Comm. on Justice & ראו גם:.(N.Z); Prostitution Act 1992 (Act) (Austl.) Cmty. Safety, Inquiry into the Prostitution Act 1992 (2012); Prostitutionsgesetz.[Prostitution Act], Jan.1, 2002 BGBl. I at 3983 (Ger.) 123

4 רימש הליה המודל ההולנדי. 11 מודל זה אומץ מאז בכמה מדינות נוספות וארגונים של עובדות מין 12 ברחבי העולם נאבקים למען קידומו. בשנת 2001 אומץ פרוטוקול בין לאומי בנושא הסחר בבני אדם, ובכלל זה סחר בבני אדם למטרת זנות. 13 הדבר הוביל להתלקחות של דיון ער במישורים הלאומי והבין לאומי באשר לדרך הטובה ביותר להיאבק בתופעה זו ולהחרפת המאבקים בין זרמי הפמיניזם ובין הגישות הרגולטוריות המזוהות עמם. מראשית ימיה, ובהמשך לחקיקה המנדטורית, אימצה ישראל גישת מיגור חלקית לזנות. סימן י' לחוק העונשין, העוסק בזנות ובתועבה, מפליל סרסורים ואת בעלי הנכס שבו התבצעה העב רה אך לא את מעשה הזנות עצמו, כך שהזונה והלקוח המעורבים במעשה אינם מבצעים עברה. 14 עם זאת, בחינה של תעשיית המין בישראל בעשורים האחרונים מעידה על מציאות שונה. בעוד הדין עלי ספר מבטא גישת מיגור חלקית, הלכה למעשה התפתח המשטר הישראלי באופן לא מתוכנן לכיוון של סובלנות ורגולציה חלקית ולא פורמלית של הזנות. בסדרה של החלטות לא מתואמות פעלו שחקנים מדינתיים שונים ובראשם בית הדין לעבודה, פרקליטות המדינה, המשטרה ופקידי ביטוח לאומי בניגוד להגיון המיגור ובאופן ששינה את היחס האפקטיבי לזנות בישראל לגישה היברידית, הכוללת הן היבטים של מיגור והן היבטים של דה קרימינלזיציה. מאמר זה מנתח את הדואליות שנוצרה בהסדרת הזנות במשטר הישראלי, ממפה את חסרונותיו ויתרונותיו בהשוואה לגישות הרגולטוריות המתחרות, וטוען כי מנקודת המבט Ministry of Justice & the Police (Norway), Purchasing Sexual Services in Sweden 11 and the Netherlands: Legal Regulation of the Purchase of Sexual Services (2004), available at ddd/pdfv/232216purchasing_sexual_services_in_sweden_and_the_nederlands. Hendrik Wagenaar et al., Platform 31, Final Report of the International ;pdf Comparative Study of Prostitution Policy: Austria and the Netherlands, available at (2013) )להלן: Wim Huisman & Edward R. Kleemans, The Challenges of ;)Platform 31 Fighting Sex Trafficking in the Legalized Prostitution Market of the Netherlands, 61 (2014) 215,Alexander ;Crime L. & Soc. Change לעיל ה"ש,1 בעמ' Kotiswaran, Dangerous Sex, Invisible Labor: Sex Work and the Law in India 4, (2011) Prabha Victims of Trafficking and Violence Protection Act of 2000, Pub. L. No , , 114 Stat (2000); Protocol to Prevent, Suppress and Punish Trafficking in Persons, Especially Women and Children, Supplementing the United Nations Convention Against Transnational Organized Crime, opened for signature Dec. 12, 2000, S. Treaty Doc. No , 2237 U.N.T.S. 319 (entered into force Dec. 25, 2003); Anne T. Gallagher, Human Rights and Human Trafficking: Quagmire or Firm Ground? A Response to James Hathaway, 49 Va. J. Int l L. 789, 791 (2009); Janie Chuang, The United States as Global Sheriff: Using Unilateral Sanctions to Combat.Human Trafficking, 27 Mich. J. Int l L. 437, 439 (2006) 14 סימן י' לחוק העונשין, התשל"ז

5 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג של העוסקות בזנות, במצב החברתי הקיים גישה זה, בשינויים מסויימים, עשויה ככלל להביא לתוצאות טובות יותר מאלה של שתי הגישות הפמיניסטיות המובהקות. המאמר מנתח את גישות הרגולטוריות השונות של הזנות תוך התייחסות לאינטרסים של הנשים העוסקות בזנות וללא דיון מעמיק בערכים חברתיים אחרים שמדיניות זו או אחרת יכולה לקדם )כמו הגנה על קדושת התא המשפחתי או מניעת התייחסות מחפצנת למיניות של נשים באופן רחב(. הבחינה היא תוצאתית וחומרית )מטריאליסטית( וממעטת לעסוק בהיבטים הסימבוליים של המשפט. בחרתי לעשות כן משום שהמחלוקת הפמיניסטית נסבה במידה רבה סביב אינטרסים של נשים העוסקות בזנות ולכן התמקדות בנקודת מבט זו מחדדת את הכשלים בדיון הפמיניסטי שבו אני מבקשת להתערב. אינני מניחה שאפשר לדבר על נקודת מבט אחת אחידה של נשים העוסקות בזנות. תעשיית המין היא תעשייה מרובדת, ולנשים שעוסקות בזנות יש אינטרסים שונים. בהתאם, המאמר בוחן את ההשפעה של הגישות הפמיניסטיות והמשפטיות כפי שהן באות לידי ביטוי בעיקר בעמדות של ארגוני זונות בארץ ובעולם לרגולציה של הזנות על קבוצות שונות של נשים שעוסקות בזנות: מהגרות, מקומיות, נשים שעוסקות בזנות רחוב ואלה שמועסקות בדירות דיסקרטיות. המאמר מבקש לאתגר את התפיסה הקלאסית שלפיה בראש ובראשונה יש להתגבר על הפער בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה ולצמצמו. במקום זאת המאמר גורס שבנסיבות מסוימות פער זה יכול להוות גישה רגולטורית עצמאית בעלת יתרונות לא מבוטלים. מאז מאמרו הקלאסי של רוסקו פאונד משנת 1910, שהפנה את תשומת הלב לפער בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה, 15 תורת המשפט עוסקת רבות בשאלת מקומו 16 של פער זה והכרחיותו. פאונד וכותבים ריאליסטיים נוספים כמו קרל לואלין וג'רום פרנק טענו כי ההתמקדות של חוקרי המשפט בלשון החוק מחטיאה את חיי החוק הלכה למעשה. לטענתם, כאשר הכלל המשפטי מתחכך במציאות מורכבת של פרשנות ואכיפה על ידי סוכני המשפט ונמעניו, משמעותו והשלכותיו עלולות להיות שונות בתכלית מהמשמעות הנלמדת מקריאת החוק עלי ספר. מכאן, שהבנה מלאה של השלכות הכלל המשפטי דורשת בחינה של חיי החוק בעולם המעשה. מאז מאמרו של פאונד נשמעת הטענה שלפיה שיטות משפט צריכות לצמצם פער זה ולהבטיח קוהרנטיות, אחידות וצפיות באכיפתו של החוק וביישומו. הפער נתפס פעמים רבות כמערער את שלטון החוק ולכן יש לצמצמו ולהיאבק בו, אך כותבים ריאליסטיים וכותבים ביקורתיים )מאסכולת ה )critical legal studies הבהירו שבשל שלל סיבות ובהן העמימות האינהרנטית של השפה, ריבוי הפרשנויות האפשריות לכלל המשפטי, התחכום של שחקנים משפטיים שונים ומשאבי אכיפה מוגבלים 17 מדובר בפער הכרחי שהמאבק בו נידון לכישלון..Roscoe Pound, Law in Books and Law in Action, 44 Am. L. Rev. 12 (1910) 15 Karl N. Llewellyn, A Realistic Jurisprudence The Next Step, 30 Colum. L. Rev (1930); Jerome Frank, Law and the Modern Mind 128 (6th ed. 1949) 17 ראו, למשל, (1897); 457 Rev. Oliver Wendell Holmes, The Path of the Law, 10 Harv. L. Karl N. Llewellyn, Some Realism About Realism Responding to Dean Pound, 44 Harv. L. Rev (1931); Duncan Kennedy, A Critique of Adjudication {Fin de Siècle} , (1997); Robert W. Gordon, Critical Legal Histories, 36 Stan. 125

6 רימש הליה במסורת גישת הריאליזם המשפטי, מאמר זה מבקש להסיט את תשומת הלב מלשון החוק לחיי החוק. מעבר לכך המאמר מבקש להציג באור אוהד את הפער בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה. המאמר מציג את הרגולציה של הזנות בישראל כדוגמה לסיטואציה חברתית שבה התפתחות רגולטורית לא מתוכננת ולא מתואמת שבמסגרתה נוצר פער ניכר בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה יכולה לשמש נקודת מוצא ליצירת מודל רגולטורי המתחרה במודלים המקובלים לאסדרת הזנות. להלן אציע לחשוב על המודל שהתפתח בישראל כמודל היברידי שמהווה אלטרנטיבה למודלים הפמיניסטיים המובהקים, ושלמרות התהוותו הלא מתוכננת בישראל אפשר להפעילו באופן יזום ומתוכנן. אני סבורה כי יש למודל ההיברידי כמה יתרונות. היתרונות של מדיניות שיוצרת פער בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה נובעים, בין היתר, ממגבלות הידע בדבר ההשלכות של רגולציה על חיי המעשה ומהקושי לאמץ פרשנות "אובייקטיבית" להשלכות שיש הסכמה לגביהן. המצבים שהתפתחו בשוודיה ובהולנד מדגימים את הקושי הרב לגלות מה התוצאות ה"אמתיות" של מדיניות רגולטורית זו או אחרת ביחס לזנות. חלק ניכר מהוויכוח בדבר השיטה הרגולטורית העדיפה מיגור או דה קרימינליזציה נובע ממחלוקת כנה באשר לעו בדו ת הנוגעות להשלכות של שיטות אלה על מציאות החיים של עובדות בתעשיית המין. העובדה שטרם הוכרע הוויכוח באשר לעו בדו ת עצמן במנותק מהפרשנות שמוענקת להן מעידה על מגבלות היכולת של מעצבי מדיניות לדעת באופן ודאי איך מדיניות משפיעה על הסקטור של עבודת מין. מעבר לכך, הפרשנות השונה הניתנת למציאות באשר לנקודות שלגביהן יש הסכמה מעידה על מגבלות היכולת שלנו לנתק את ההטיות האידאולוגיות מהניתוח האמפירי של העובדות בשטח. ככל שניתוח זה של השיח הרגולטורי סביב זנות נכון, ייתכן שאפשר להסיק ממנו דבר מה כללי על הידע שלנו באשר לרגולציה של תחומי חיים בעלי מאפיינים דומים מעבר לסוגיה של הסדרת הזנות. ברצוני להציע שעמדה זו באשר למגבלות הידע וההטיה הפרשנית יכולה להצדיק העדפה של "ענווה מוסדית" או "נסיינות מוסדית", שתוביל להימנעות מבחירה בעמדות קצה ולהעדפה של שימור חלופות, זו בצד זו, 18 בדומה למצב שמאפשר המודל ההיברידי של הסדרת הזנות. אם כן, המאמר טוען שלעתים העמקת הפער בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה עשויה להיות מטרה מכוונת של מעצבי המדיניות ולא עדות לכישלון מדיניות. 19 טענת המאמר אינה שהמצב המשפטי בישראל מסמן מצב סימבולי ראוי עלי ספר, המשולב בהתמודדות ריאלית עם המציאות עד הגשמת חזון זה אלא שהמצב הרגולטורי שנוצר ראוי ואף מביא לתוצאות עדיפות מנקודת המבט של הנשים העוסקות בזנות, לא כאמצעי (1984) 57 Rev..L; חנוך דגן "התפיסה הריאליסטית של המשפט" ספר דליה דורנר 306, )שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רותם עורכים, 2009(. 18 השוו אורי אהרונסון "שיהיה במזל: על אקראיות בסדרי הדין" פרוצדורות , )איסי רוזן צבי וטליה פישר עורכים, 2014( )הצעה לאימוץ מנגנון ניתוב אקראי של תיקים לערכאות בעלות סמכות מקבילה מתוך מטרה, בין היתר, לשמר זה בצד זה את החלופות המוסדיות השונות בתנאים של חוסר ידע באשר לחלופה העדיפה(. 19 השוו Yochai Benkler, Some Virtues of Vices; or, Qualified Praise for Illegality 1,2.(unpublished manuscript) (on file with author) 126

7 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג זמני בלבד אלא כמערך רגולטורי קבוע. במסגרת ניתוח זה למשפט עלי ספר יש חשיבות לא משום שהוא משקף את המתרחש בפועל )משום שהוא אינו עושה זאת(, אלא משום שהוא מאפשר לשדר מסר סימבולי חד, אף אם פשטני, באשר למצב הדברים הראוי ובה בעת לשמש כסות לתגובה משפטית מורכבת של המשפט בפעולה, שבחסות החוק הכתוב יכול להיות רגיש להקשר ולנתונים אמפיריים משתנים ולהגיב אליהם. הטיעון במאמר זה בנוי משלושה חלקים מרכזיים. הפרק הבא מציג שלושה מישורים בדיון הפמיניסטי בנושאי הזנות והסדרתה: נורמטיבי, עובדתי ואסטרטגי. במסגרת זו הפרק מציג את העמדות הפמיניסטיות הקלאסיות לזנות ולרגולציה של זנות וכן ניתוח ביקורתי של הקשר בין עמדה פמיניסטית נורמטיבית מזן מסוים מחד גיסא לבין הגישה הרגולטורית המועדפת מאידך גיסא, ומעורר שאלות באשר למבנה הדיכוטומי של השיח הפמיניסטי משפטי בנושא זה. הפרק שלאחריו בוחן את שתי הגישות הרגולטוריות הפמיניסטיות גישת המיגור וגישת הדה קרימינליזציה באמצעות דיון בחקיקה בשוודיה ובהולנד, וסוקר את המחלוקת הנוקבת ביחס להשלכות החקיקה על תעשיית המין בשתי המדינות. ולבסוף הפרק הרביעי מציג את המקרה הישראלי ואת הגישה ההיברידית שהתפתחה בו שלא במכוון, ודן בחסרונות וביתרונות של הגישה ההיברידית בהשוואה לשתי הגישות הפמיניסטיות המקובלות..אשלושה מישורים בדיון הפמיניסטי בנושא הזנות והסדרתה: נורמטיבי, עובדתי ואסטרטגי הדיון הפמיניסטי בנושא הזנות הוא אחד הדיונים המקוטבים בפמיניזם המשפטי ובפמיניזם בכלל. 20 המחלוקת בין הגישות הפמיניסטיות לזנות הגיעה לשיא בשנות השמונים של המאה העשרים, סביב הדיון בארצות הברית בפורנוגרפיה, וניצתה שוב בתחילת המאה העשרים ואחת עם העלייה בתשומת הלב הבין לאומית לתופעת הסחר בבני אדם, שבמשך 21 זמן רב התמקדה בלעדית כמעט בסחר בנשים למטרות זנות. בבסיס הפילוג במחשבה הפמיניסטית על הזנות טמונה אי הסכמה יסודית בנוגע לכוח, להתנגדות ולפו עלו תן המינית agency( )sexual של נשים בחברה פטריארכלית. באופן גס אפשר לחלק את הוויכוח הפמיניסטי המתמשך לשתי עמדות קוטביות; את הראשונה אכנה סטרוקטורליסטית ואת השנייה אינדיבידואליסטית. 22 שתי העמדות טוענות כי הן מבטאות את הקול האותנטי של עובדת המין/הזונה. המחנה הסטרוקטורליסטי נשען בעיקר Prostitution? 20,Bernstein, What s Wrong with לעיל ה"ש,9 בעמ' Hila Shamir, A Labor Paradigm for Human Trafficking, 60 UCLA L. Rev. 76, (2012) 22 חלוקה זו היא קיבוץ פשטני של מגוון גישות פמיניסטיות לזנות. החלוקה מצמצמת את הדיון לגורמיו הבסיסיים, הרלוונטיים לדיון במשטרים המשפטיים ובגישות ששועתקו לדיון בשאלת הסחר למטרות מין. הניתוח אינו מבקש לכלול את מלוא המשמעות של מיניות והסחרת המין, על מורכבותה ומכלול הניואנסים שלה, כפי שאלה באים לידי ביטוי בתאוריה הפמיניסטית הלבר משפטית. 127

8 רימש הליה על מחקרים כמותניים המבקשים להוכיח את נזקי הזנות, 23 והמחנה האינדיבידואליסטי מבקש לתמוך את עמדתו במתן במה למגוון הנרטיבים של עובדות המין 24 ולארגונים של עובדות מין. 25 במסגרת דיון קוטבי זה, ה"זונות מתפקדות הן כשפחות מין במובן הממשי ביותר של המונח והן כסוכנות המין החתרניות ביותר במסגרת הסדר החברתי המגדרי". 26 את המאפיינים של העמדות הללו אפשר לזהות על פי תשובתן לשאלה היסודית "האם אשה יכולה לבחור למכור מין?". המחנה הסטרוקטורליסטי, המזוהה עם הפמיניזם הרדיקלי )או פמיניזם של שליטה(, מתנגד לכל סוג של עבודה בתעשיית המין ומתייחס לזנות לסוגיה כאל אלימות כלפי נשים. המחנה האינדיבידואליסטי, המזוהה עם הפמיניזם הליברלי והפוסט מודרני, מתנגד לזנות בכפייה אך מתייחס לעבודה בתעשיית המין הנעשית מבחירה כמקור פרנסה לגיטימי, גם אם מדובר בבחירה המתבצעת מתוך 27 מגוון אפשרויות דל. האופן שבו שני המחנות תופסים את בעיית הזנות יוצר את המסגרת לפעילותם השתדלנית ולהצעותיהם לרפורמות משפטיות. אף על פי שהאמצעים שהם קוראים לאמץ אינם בהכרח מוציאים זה את זה, התוצאות הסופיות שאליהן שואפים המחנות עשויות לעמוד בסתירה זו לזו. המחנה הסטרוקטורליסטי טוען שכדי למגר את הזנות 23 ראו דיון בפרק ב. 1 )א( למטה. 24 ראו דיון בפרק ב. 1 )ב( למטה. 25 לדיון בתנועת עובדות המין באזורים שונים בעולם ראו Introduction: Kamala Kempadoo, Globalizing Sex Workers Rights, in Global Sex Workers: Rights Resistance, and.redefinition 1 (Kamala Kempadoo & Jo Doezema eds., 1998).Wendy Chapkis, Live Sex Acts: Women Performing Erotic Labor 12 (1997) קטגוריזציה זו מבוססת על הניתוח של האלי ואח' בדבר המחלוקת הפמיניסטית בנושא הסחר, ראו Halley ואח', לעיל ה"ש 2, בעמ' 347. חלוקה זו עשויה להפוך סבוכה יותר אם נפריד את המחנה האינדיבידואליסטי לקבוצה המתמקדת בזכויות אדם ולקבוצה המתמקדת בזכויות עובדים. כל אחת מהקבוצות מדגישה היבט שונה במקצת של ההפרות הנגרמות על ידי זנות. נוסף על כך אפשר להצביע גם על מחנה שלישי, המחנה הפוסט אינדיבידואליסטי, המתנגד להבחנה בין כפייה לבחירה חופשית מן הטעם שהתמקדות בהבחנה זו מסווה הפרות של זכויות אדם ותנאי עבודה גרועים שבהן נתקלות עובדות מין ש"בחרו" בעיסוק זה. לפי המחנה השלישי, תוצר הלוואי הלא מכוון של הבחנה זו היא חלוקה של עובדות מין ל"תמימות" )אלו שהעיסוק בזנות נכפה עליהן( ול"אשמות" )אלו שהגיעו לזנות מתוך שיקולי פרנסה( חלוקה המחזקת את התפיסות הסטראוטופיות למיניות של נשים. עם זאת, לתפיסתי, יש להתייחס לעמדה זו כהסתעפות שהיא חלק מהתפיסה האינדיבידואליסטית ולכן איני מקדישה לה דיון נפרד. לדיון במחלוקת זו בכתיבה בעברית ראו נויה רימלט "על זנות, מגדר ומשפט פלילי: הרהורים על הצעת החוק להפללת צרכני זנות" משפט וממשל יג )2010(; 439 תהילה שגיא "נדרש כפר שלם כדי ליצור זנות: מלחמתם של ארגוני זכויות האדם בסחר בנשים בישראל ותרומתם למיסוד הזנות" עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם 583 )דפנה ברק ארז, שלומית יניסקי רביד, יפעת ביטון ודנה פוגץ' עורכות, 2007(; זנות לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי )נייר עמדה, אוניברסיטת חיפה הפקולטה למשפטים, שולמית אלמוג מנחה, 2009(; בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל )אסתר הרצוג ואראלה שדמי עורכות, 2013(. 128

9 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג לחלוטין יש להפליל את כל הגורמים המעורבים בזנות מלבד הזונה עצמה, ואילו המחנה האינדיבידואליסטי טוען כי יש להפוך את הזנות לחוקית ולהסדירה. הדיון בשאלת הדרך המשפטית הראויה להתמודד עם תופעת הזנות מתנהלת בשלושה מישורים: מישור נורמטיבי העוסק בתפיסות מוסריות, מישור עובדתי העוסק בידע שלנו על הזנות ומישור אסטרטגי העוסק בשאלת ההתערבות הרגולטורית המתאימה להתמודדות עם זנות. 1.1 המישור הנורמטיבי המחנות הפמיניסטיים חלוקים בדעותיהם בשאלה הבסיסית אם נשים יכולות לבחור למכור שירותי מין. התשובה לשאלה קשורה לעמדות בנוגע לשלושה היבטים המעורבים בזנות. ראשית, כיצד אנו תופסות את יחסי הכוח בין גברים לנשים: האם הם תמיד ובהכרח היררכיים כך שגברים שולטים בנשים או שמא הם דיפוזיים יותר והשליטה הגברית אינה כה אחידה וברורה, ולכן הפטריארכיה לא יכולה לספק הסבר מלא לשאלה מדוע נשים מוכרות מין? שנית, כיצד אנו מבינות את הבחירה של נשים בעלות מבחר אפשרויות מצומצם: האם בחירה שנעשית במסגרת צרה של בחירות מוגבלות היא עדיין משמעותית ויש לכבדה או שמא ההתייחסות למצב זה כ"בחירה" הוא תוצאה של תודעה כוזבת הנובעת מהפנמת ערכים פטריארכאליים? שלישית, כיצד אנו תופסות יחסי מין: האם מדובר באינטראקציה שונה ונפרדת בתכלית מאינטראקציות חברתיות אחרות, כזו שראוי שתמצא ביטוי רק במסגרת משפחתית או כזו ששואפת למשפחתיות, או לכל הפחות במסגרת רומנטית כלשהי או שמא יחסי מין דומים לאינטראקציות חברתיות אחרות היכולות למצוא ביטוי בספ רות פעילות שונות ובהן זו השוקית? דרך אחרת לדון בסוגיית מקומם של יחסי מין היא דרך העיסוק בשוק ובסוגיית המסחור )קומודיפיקציה(: האם מסחור של יחסי מין כשעצמו מהווה פגיעה בנשים או שמא האפשרות לסחור ביחסי מין אינה בעייתית כשלעצמה ומעוררת התנגדויות רק ככל שהדבר מגיע לכדי ניצול? לגישות הפמיניסטיות השונות הסטרוקטורליסטית והאינדיבידואליסטית תשובות שונות לשאלות אלה. כפי שנראה בהמשך, התשובות השונות מביאות גם לגישות שונות להסדרת זנות. (א)הגישה הסטרוקטורליסטית: זנות ככפייה המעשים המבוצעים באשה העוזקת בזנות אינם גורמים נזק פיזי בלבד, הם גם מגדירים אותה מבחינה פסיכולוגית כאובייקט, כבזויה, כ"כוס", כזונה מטונפת. העיסוק בזנות הורס באופן שיטתי את עצמיותה, את האינדיבידואליות שלה 28 ואת אנושיותה. העמדה הסטרוקטורליסטית מקושרת עם הפמיניזם הרדיקלי, התופס את המיניות כאתר העיקרי לדיכוי נשים ואת ההחפצה המינית כמפתח לשעבודן. המיניות מובנת כ"דבר שהוא Melissa Farley, Preface: Prostitution, Trafficking, and Traumatic Stress, in 28.Prostitution, Trafficking, and Traumatic Stress xi, xiv (Melissa Farley ed., 2003) 129

10 רימש הליה הכי שלך, אך זה שהכי נשלל ממך", 29 שכן בחברה פטריארכלית לנשים לעולם אין חזקה 30 על מיניותן "מיניותן של נשים משמעותה יכולתן לעורר תשוקה ]במישהו אחר[". לכן, המיניות הגברית היא שמגדירה הן את המיניות הגברית והן את המיניות הנשית מצב המוביל לכך שהדומיננטיות המינית של גברים וכניעותן המינית של נשים נתפסות כטבעיות. לפי מבנה זה, הזנות מבטאת את "מצבה הבסיסי של האשה". 31 זו המטפורה החזקה ביותר לחוויה הנשית בחברה פטריארכלית, שכן הטענה היא שלא רק זונות מחפיצות את מיניותן אלא ש"כל הנשים באשר הן חיות תחת החפצה מינית בדיוק כפי שדגים חיים במים". 32 המקורות התאורטיים של העמדה הסטרוקטורליסטית נשענים, בין היתר, על הציווי הקטגורי של קאנט, כלומר: על הרעיון שאין להתייחס לאדם כאמצעי בלבד אלא כתכלית כשלעצמה. 33 המין נתפס כתכונה פנימית של עצמיות, כחלק מהכינון העצמי של הפרט כבן אנוש. הסחרת המין והפיכתו לטובין הממלאים את מאווייהם של אחרים )ממין זכר(, מהוות אפוא בעיה לתפיסת העצמי הנשית. לפיכך, את היחס הסיבתי בין הסחרת 34 מיניות, החפצה והכפפה יש להבין כיחס סיבתי הכרחי. תאורטית, הכתיבה הסטרוקטורליסטית מזהה דמיון בין זנות לנישואים: כאן מנוצלת מיניות האשה בשוק ושם היא מנוצלת במסגרת המשפחה. במרכז של שני המוסדות האלה עומדת עבודת הפריון labor(,)reproductive המורכבת ממין ומעבודות טיפול. על פי העמדה הסטרקטורליסטית, הפטריארכיה והקפיטליזם משתמשים בעבודות הפריון של נשים גם בנישואים )מין וטיפול( וגם מחוץ להם )עבודת מין(. העובדה שבשני האתרים העיסוקים האלה לא נתפסים כעבודה היא תוצר פטריארכאלי נצלני שמחליש נשים ומסדיר את התנהגותן. שני המוסדות מנכסים ומשתמשים בעבודת הפריון של נשים באופן שמחזק זה את זה. עם זאת, ההתמודדות של גישה זו עם הנישואים אינה בניסיון למגר כליל את מוסד הנישואים אלא בהפללת היבטים של אלימות פיזית במסגרתו בלבד, והבטחה שחלוקת המשאבים במסגרתו תיעשה ככל האפשר באופן שוויוני יותר, באמצעות רפורמות 35 בדיני חלוקת הרכוש בגירושין. אשר לזנות, העמדה הסטרוקטורליסטית בתרגומה לרפורמה משפטית מצדדת במיגור מוחלט מן הטעם שהזנות נבדלת מעיסוקים ממוגדרים נצלניים אחרים בכך שהיא.Catharine A. MacKinnon, Toward a Feminist Theory of the State 3 (1989) 29 שם, בעמ' שם, בעמ' שם, בעמ' לדיון בקאנט כמקור ההשראה של הגישה הסטרוקטורליסטית לזנות ראו Margaret Jane 33 Radin, Contested Commodities: The Trouble with Trade in Sex, Children, Body Parts, and Other Things 156 (1996); Carole Pateman, The Sexual Contract (1988),Radin 34 לעיל ה"ש,33 בעמ'.163 Prabha Kotiswaran, Wives and Whores: Prospects for a Feminist Theory of 35 Redistribution, in Sexuality and the Law: Feminist Engagements 283, (Vanessa Munro & Carl Stychin eds., 2007) 130

11 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג מנכרת את האשה ממיניותה, שהיא יסוד אינטימי של העצמי, ומחפיצה את מאפייני עצמיותה. לזנות יש מאפיין ייחודי: היא בהכרח מצמצמת את העצמי המיני של האשה. בשונה מעבודות אומללות אחרות שבהן נשים עוסקות, זנות מובילה לניכור עצמי מהסוג 36 המקושר לעבדות. במסגרת תפיסה זו של המיניות הנשית הזנות מובנת כביטוי קיצוני של הכפפת נשים; כצורה של אלימות נגד נשים הנמצאת על ציר של צורות דיכוי לצד אלימות במשפחה, הטרדה מינית ואונס. 37 בדומה לאלימות במשפחה, זנות היא תופעה שלעולם אינה נובעת מבחירה חופשית אלא אם כן זו ה"בוחרת" בעיסוק זה הפנימה את הסדר החברתי הקיים באופן עמוק עד כדי כך שהחלטותיה אינן אלא נגזרת של תודעה כוזבת. לפיכך, זנות באשר היא מהווה תוצר של כפייה, בין סמויה ובין גלויה. לגישה זו, הטענה של נשים העוסקות בזנות כי הן "בוחרות" בכך אינה אלא מנגנון הגנה שנועד לאפשר להן להתנהל במערכת הנצלנית שבמסגרתה הן פועלות. הטענה שהעיסוק בזנות מתבצע תמיד בכפייה נתמכת על יד מחקרים המראים, בין היתר, כי אחוז ניכר מהנשים הנכנסות למעגל הזנות עברו התעללות מינית בילדותן, כך ש"בחירתן" בזנות אינה אלא הפנמה של עמדת המנוצלת. מחקרים אחרים מדגימים את טבעה הכופה של הזנות באמצעות נתונים המראים כי אחוז ניכר של זונות סובלות ממצוקה פוסט טראומטית )PTSD( כתוצאה מעיסוקן. 38 נוסף על כך, ברוב המקרים הנשים ה"בוחרות" לעסוק בזנות מגיעות מרקע סוציו אקונומי נמוך. מקינון )Mackinnon( הקשתה: "אם העיסוק בזנות הוא מושא לבחירה חופשית, אזי מדוע אנו מוצאים כי דווקא 39 הנשים עם מנעד הבחירות המצומצם ביותר הן אלו שלרוב עוסקות בכך?",Radin 36 לעיל ה"ש 33, בעמ' 204 )"הצבתו של הגוף, כגוף, למכירה בשוק דומה מאוד לעבדות"(. Beverly Balos & Mary Lousie Fellows, A Matter of Prostitution: Becoming 37 (1999) Rev. 1220,.Respectable, 74 N.Y.U.L. באלוס טוענת שלרפורמות בחוקים המתמודדים עם אלימות נגד נשים כגון חוקים העוסקים באלימות במשפחה, בהטרדה מינית ובאונס יש פוטנציאל להשפיע על שינוי היחס לזנות. Melissa Farley et al., Prostitution and Trafficking in Nine Countries, in Prostitution, 38 Trafficking, and Traumatic Stress 33, 33-34,44, (Mel issa Far l ey ed., 2003); Hyunjung Choi et al., Posttraumatic Stress Disorder (PTSD) and Disorders of Extreme Stress (DESNOS) Symptoms Following Prostitution and Childhood Abuse, 15 Violence Against Women 933, (2009); Barry S. Cooper et al., Traumatic Stress in Prostitutes: A Within-Subject Comparison of PTSD Symptoms Levels Across Sexual and Non-Sexual Traumatic Experiences, 3 J. Trauma Prac. 51, 62 (2004); Roberto J. Valera et al., Violence and Post Traumatic Stress Disorder in a Sample of.inner City Street Prostitutes, 16 Am. J. Health Stud. 149 (2000) Catharine A. MacKinnon, Prostitution and Civil Rights, 1 Mich. J. Gender & L. 13, (1993) 131

12 רימש הליה מאמצי הרפורמה המשפטית של המחנה הסטרוקטורליסטי מתמקדים במיגור הזנות, מתוך תפיסה שהזנות היא פרקטיקה אלימה ומזיקה לזונות בפרט ולנשים בכלל. 40 התומכים בגישת המיגור קוראים להפליל את כל הפעילויות הנוגעות לזנות )סרסורים, לקוחות, בעלי הנכס בו פועל בית בושת( אך לא את הזונה עצמה, הנתפסת כקרבן של הסדר החברתי הפטריארכלי ולכן כמי שזקוקה להגנה, לחילוץ ולשיקום. (ב)הגישה האינדיבידואליסטית: זנות כבחירה מין הוא טקטיקה תרבותית שאפשר להשתמש בה הן כדי לחתור תחת הכוח הגברי והן כדי להעצימו ]...[ את פרקטיקות הזנות ]...[ אפשר להבין באופנים מורכבים יותר מאשר הפרשנות הפשטנית של אישוש השליטה הגברית. אפשר לראות פרקטיקות אלה גם כתחומים מתוחכמים של התנגדות ושל חתרנות 41 תרבותית ]...[ על פי הגישה האינדיבידואליסטית עבודת מין 42 אינה מזיקה לנשים כשלעצמה. הנזק שנגרם לחלק מן הזונות מקורו בדימוי השלילי הנלווה לעבודה זו ובאי חוקיותה. עובדות מין עשויות לנהל, ולעתים אכן מנהלות, אסטרטגיות חתרניות שלפיהן "זוהי זכותן המוחלטת לזיין אותו מספר גברים כמו שגברים מזיינים נשים". 43 לטיעון האינדיבידואליסטי כמה צורות: הוא יכול להישען על גרסה ליברטריאנית, 44 על הפוליטיקה של ארגונים של עובדות מין המבקשים להפוך עיסוק זה לחוקי ולגיטימי, 45 או על פמיניזם פוסט מודרני 46 שאינו רואה במין ביטוי לאלימות feminism(.)pro-sex הטיעון של הגרסה הליברטריאנית הוא שהתפיסה הקושרת נשים עם מין היא מקור כוחן: "הנשים רחוקות מאוד מלהיות קרבנות, הנשים שולטות; הן בשליטה מוחלטת ]...[ ]גברים[ צריכים לקנות את תשומת לבן של נשים; זהו איננו סימן של כוח, זהו סימן של חולשה". 47 כמו כן, לפי גישה כל אדם רשאי לבחור לבצע כל פעילות שאינה פוגעת באחר וזנות היא ללא ספק פעילות כזו. קיתונות של ביקורת נשפכו על עמדה זו מצד המחנה הסטרוקטורליסטי )וגם מצד חלקים במחנה האינדיבידואליסטי( בטענה שהיא תופסת את בפרק ג' אציג ניתוח מפורט של המשטרים המשפטיים המבוססים על הגישות הפמיניסטיות 40 השונות בהקשר של הסחרת מין.,Chapkis לעיל ה"ש,26 בעמ' באנגלית: work. sex למקור של ביטוי זה ראו Amalia Lucia Cabezas, Legal Challenges 42.to and by Sex Workers/Prostitutes, 48 Clev. St. L. Rev. 79, (2000) Margo St. James, The Reclamation of Whores, in Good Girls/Bad Girls: Sex Trade 43.Workers & Feminists Face to Face 81, 84 (Laurie Bell ed., 1987).Camille Paglia, Sex, Art, and American Culture: Essays (1992) 44,Kempadoo לעיל ה"ש,25 בעמ' Shannon Bell, Reading, Writing and Rewriting the Prostitute Body (1994); 46.Whores and Other Feminists (Jill Nagle ed., 1997) Melanie Wells, Woman as Goddess: Camille Paglia Tours Strip Clubs, Penthouse, 47,Oct. 1994, at 132 צוטט אצל,Chapkis לעיל ה"ש,26 בעמ'

13 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג דינמיקת הכוח המורכבת בין המינים באופן פשטני מאוד, תוך שהיא "הופכת על פיה את נקודת המבט הפטריארכלית" 48 ומתעלמת ממבני כוח ושליטה בחברה המגבילים את הבחירה של פרטים. תנועת עובדות המין קמה לראשונה בשנות השבעים בארצות הברית והתפשטה ברחבי העולם. תנועה זו מבוססת על התארגנות קבוצות של עובדות מין מקומיות בארגוני עובדים לעתים ארגוני עובדים מסורתיים ולעתים עמותות שונות המבקשות הכרה בעבודתן ככל עבודה אחרת, כיבוד בחירתן לעסוק בה, הסרת ההפללה מעיסוקן והגנה על זכויותיהן כעובדות. התנועה תובעת להעניק לעובדות מין זכויות אדם, זכויות אזרחיות וזכויות חברתיות, ומקדמת מתן הכשר חוקי לעבודה בתעשיית המין. 49 תנועה זו משמשת לעובדות המין שופר שבאמצעותו הן משמיעות את קולן ואת דעותיהן לא מתוך עמדה קרבנית אלא כנשים פעילות המבקשות לדבר בשם עצמן, להישמע ולזכות לכבוד. בצד העמדה של עובדות המין, ובסולידריות איתה, התפתחה עמדה פמיניסטית פוסט מודרנית. עמדה זו דוחה הן את הגישה הליברטריאנית המבקשת, בדרכה המתעתעת, להפוך את הסדר הפטריארכלי על פיו, והן את תפיסת הפמיניזם הרדיקלי המתייחסת לנשים כאל קרבנות. העמדה הפוסט מודרנית מתייחסת אל השוק ואל המיניות כזירות מאבק שאמנם הובנו על ידי התרבות הפטריארכלית אך אינן מוכרעות על ידה לחלוטין; לפיכך, יחידים וקבוצות יכולים להתנגד להן. כמו כן, פמיניסטיות פוסט מודרניות מכירות ברב גוניות של החוויה המינית הנשית ולכן, לשיטתן, אין למין בתשלום משמעות אינהרנטית שלילית או חיובית. 50 הנחות היסוד שלפיהן הסדר הפטריארכלי אינו מוחלט והעיסוק בזנות אינו כפוי מטבעו מאפשרות להתייחס לעבודה בתעשיית המין כבעלת פוטנציאל מהנה, משחרר 51 ומעצים, ולכל הפחות כדרך לגיטימית להתפרנס. המחנה האינדיבידואליסטי מבקר את העמדה הסטרוקטורליסטית כלפי מין והסחרתו בטענה שהיא נטועה בתפיסה מוסרנית ויקטוריאנית, 52 שכן על אף הביקורת התאורטית המושמעת כלפי מוסד הנישואין, המין במסגרת נישואין מין לצרכי הולדה או מין הכרוך ביחסים רומנטיים אינו סופג את אותן הביקורות. את האישוש לטענה זו מוצא המחנה האינדיבידואליסטי בכך שהמחנה הסטרוקטורליסטי אמנם קורא למיגור הזנות אך אינו משקיע את אותם מאמצי מיגור כלפי מוסד הנישואין 53 החוזה המיני העיקרי בסדר.Bell Hooks, Outlaw Culture: Resisting Representations 80 (1994) 48,Kempadoo 49 לעיל ה"ש,25 בעמ'.19,Bell 50 לעיל ה"ש,46 בעמ'.2-1 Nina Hartley, In the Flesh: A Porn Star s Journey, in Whores and Other Feminists 51.57, 64 (Jill Nagle ed., 1997) 52 על פי ג'ו דוזימה,)Doezema( "כמה מהקמפיינים בימינו מהווים במה לקולות ריאקציונריים ופטרנליסטיים הדוגלים במוסריות מינית נוקשה במסווה של הגנה על נשים". ראו Jo Doezema, Forced to Choose: Beyond the Voluntary v. Forced Prostitution Dichotomy, in Global Sex Workers: Rights, Resistance, and Redefinition 34, 45 (Kamala.Kempadoo & Jo Doezema eds., 1998),Chapkis 53 לעיל ה"ש,26 בעמ'

14 רימש הליה החברתי הפטריארכלי 54 ובכך הוא מתעלם מהחפיפה ומההמשכיות המתקיימות בין נישואין לזנות: שתיהן מהוות "כלכלות של כוח עבודה מיני labor( )economies of sexual 55 במסגרת ]...[ חברה פטריארכלית". המחנה האינדיבידואליסטי חולק על תפיסת המחנה הסטרוקטורליסטי בדבר הזיקה בין הסחרת המין לבין החפצת האשה ושעבודה. למשל, מרתה נוסבאום )Nussbaum( מבקשת 56 לנתק קשר זה בטענה שנזקי הזנות אינם בהכרח תוצר של הסחרת המין והחפצת העצמי. לדידה, "כולנו ]...[ גובים כסף עבור שימוש בגופנו"; 57 ויש עיסוקים נוספים המסבים נזק לעובדים ואינם בעלי דימוי שלילי או מוגדרים כאי חוקיים )כגון חייל, דוגמנית, מתאגרף או כורה(. לרוב, התשלום במקצועות הללו גבוה יותר, הם נתפסים כמכובדים והם מוסדרים בחוק כדי למנוע נזקים גופניים לעובדים. על פי נוסבאום, עצם החדירה לגוף אינה בעייתית כל עוד היא מתבצעת בהסכמה, וההתנגדות לחדירה גופנית מינית צריכה להיחשב בעייתית רק במידה ש"נהיה מוכנים למצוא פגם מוסרי ביחס לכל מגע מיני שאינו מעוגן באהבה או בנישואין". 58 המסקנה של נוסבאום היא שאי אפשר להגן על הטיעון של המחנה הסטרוקטורליסטי באופן רציונלי, ושטיעון זה נובע מדעה קדומה מעמדית ומסטראוטיפים ביחס לגזע ולמגדר. צ'אפקיס )Chapkis( הוסיפה כי עובדות מין, כמו רבים אחרים העובדים ב"תעשיית הרגש", מסוגלות למתוח גבולות בין הע סקה המסחרית לבין העצמי הפרטי. לטענתה, "ברגע שמפשיטים את המין והרגש מהקשר המיוחד שאנו מייחסים להם כלפי הטבע והעצמי, לא ניתן עוד להסיק בפשטות כי ניכור או הסחרה הם 59 בהכרח הרסניים". הסטרוקטורליסטיות מגיבות בחשדנות רבה כלפי טענת המחנה האינדיבידואליסטי. הן מתייחסות לעמדה שהוא מציג כתוצר של תודעה כוזבת, 60 כעמדה המקדמת אינטרסים של 54 פאטמן התמקדה בנישואין ובזנות כשתי הזירות העיקריות שבהן החוזה הפטריארכלי המודרני נכרת ומבוצע.,Pateman לעיל ה"ש 33, בעמ' 18. Prabha Kotiswaran, Wives and Whores: The Regulation of the Economies in Sexual 55 Labour, in Redefining Family Law in India: Essays in Honour of B. Sivaramayya 28,.28 (Archana Parashar & Amita Dhanda eds., 2008).Martha C. Nussbaum, Sex and Social Justice (1999) שם, בעמ' שם, בעמ' 290.,Chapkis 59 לעיל ה"ש 26, בעמ' 76. להרחבת הדיון ב"עבודות רגש" וב"תעשיית הרגש" ראו.Amy S. Wharton, The Sociology of Emotional Labor, 35 Ann. Rev. Soc. 147 (2009) Janice G. Raymond, Ten Reasons for Not Legalizing Prostitution and a Legal Response 60 to the Demand for Prostitution, in Prostitution, Trafficking, and Traumatic Stress 2003) ed., (Mel issa Far l ey , ריימונד טוענת כי הרעיון של בחירה הוא חלק ממנגנון ההגנה של זונות: הן חוות את עצמן כבוחרות שכן "להכחיש את יכולתן לבחור משמעותה להתכחש לעצמן" )שם(. 134

15 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג סרסורים בתעשיית המין 61 או כעמדה המבוססת על מיעוט זניח של זונות עלית )"נערות 62 ליווי"( שהוא חסר ערך מבחינה סטטיסטית. הגישה האינדיבידואליסטית אינה מכחישה את מציאות הניצול והכפייה ואינה מחזיקה בעמדה שכל זנות באשר היא מהווה תוצר של בחירה חופשית; טענתה היא שלא כל עבודה בתעשיית המין היא תמיד ובהכרח כפויה. נוסף על כך, לשיטת המחנה האינדיבידואליסטי הנזקים הנגרמים לחלק מעובדות המין מקורם בכך שמדובר בעיסוק מופלל וכן בדימוי השלילי הדבק בעבודתן. לפיכך, מאמצי הרפורמה של המחנה האינדיבידואליסטי ממוקדים בדה קרימינליזציה וברגולציה של עיסוק זה, במטרה להעצים את עובדות המין ולהכניסן למעגל החברתי. 2.2 המישור העובדתי נשים בזנות, כמו עבדים ואסירים במחנות כפייה, עלולות לאבד את זהותן כפרטים ולהיהפך למה שאדוניהן, הנאצים או הלקוחות, רוצים שיהיו ]...[ עבור מרבית הנשים בזנות בעולם, זנות וסחר הן חוויה של להיות ניצודות, נשלטות, מוטרדות מינית ומותקפות. היחס אל נשים בזנות הוא כאל סחורה שאל תוכה 63 גברים מאוננים, דבר הגורם נזק פסיכולוגי אדיר לאשה שמשמשת כלי קיבול. בגיל 42 נהפכתי לזונה. מה שגרם לכך היה אבטלה ותחושת גועל מהאפשרויות שעמדו לפני בשוק העבודה הפתוח בפני נשים, אבל המוטיבציה העמוקה יותר שלי הייתה החיפוש אחר שלמות ומשמעות ]...[ בניתי לעצמי חיים מתוקים באופן יוצא דופן, העשויים לבלבל את התפיסות המקובלות 64 בחברה שלנו ביחס למיניות נשית וגברית. נוסף על העמדה הנורמטיבית ביחס לזנות, גיבוש גישה רגולטורית לזנות יכול להיבנות גם מהתמודדות עם העובדות בשטח וממידע על מאפייני הזנות בחברה נתונה. העמדה הנורמטיבית יכולה להיות קשורה למישור העובדתי או מנותקת ממנה; כך, למשל, כל הדתות המונותיאיסטיות מחזיקות בעמדה שזנות היא מוסד לא מוסרי ללא קשר לתנאי Dorchen A. Leidholdt, Prostitution and Trafficking in Women: An Intimate 61 Relationship, in Prostitution, Trafficking, and Traumatic Stress 167, 179 (Melissa (2003 ed.,.farley לטענת לידהולט, ארגון עובדות המין COYOTE הוא תמהיל של "פעילו ת ליברטריאניות וספסרים של תעשיית המין". Lisa A. Kramer, Emotional Experiences of Performing Prostitution, in Prostitution, ) ed.,.trafficking, and Traumatic Stress 187, 188 (Melissa Farley לטענת קריימר אפשר "להעלות על הדעת" שאנשים שונים חווים את הזנות באופנים שונים, אך היא תסתייג ממחקר שיטען כי חויה חיובית של הזנות הינה עניין "אנקדוטלי". Farley 63 ואח', לעיל ה"ש 38, בעמ' 60. Cosi Fabian, The Holy Whore: A Woman s Gateway to Power, in Whores and Other 64.Feminists 44, 44 (Jill Nagle ed., 1997) 135

16 רימש הליה החיים של זונות בחברה נתונה. 65 הכתיבה הפמיניסטית בתחום נוטה להתבסס על מידע עובדתי, אבל הדבר מעורר קשיים. יש קושי אובייקטיבי בנגישות למידע אמין ביחס לכל תופעה חברתית המתנהלת במחשכים והרחק מעין הציבור. 66 השגת מידע מהימן בתחום הזנות היא קשה במיוחד בשל הדימוי השלילי הנלווה לעיסוק בו ובשל החשדנות של הלוקחות והלוקחים בו חלק כלפי הממסד. כמו בתחומים אחרים, גם בהקשר של זנות תוצאות המחקרים תלויות פעמים רבות באופי האוכלוסייה הנשאלת ובסיטואציה שבה נשאלות השאלות. אם מדובר בנשים שעסקו בזנות רחוב )שנחשבת הזנות הקשה והאלימה ביותר(, שנשאלו כשהן נמצאות במקלטים או במרכזי סיוע לנשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות, אזי מדובר בדרך כלל בנשים שחוו אלימות או קשיים אחרים בעיסוקן בזנות; 67 אם הנשאלות הן זונות עצמאיות שמזדהות ככאלה ונשים החברות בארגוני זונות, אזי בדרך כלל מדובר בנשים הרואות בזנות בחירה 68 ולעתים אף בחירה לא רעה. אף לשאלות עובדתיות פשוטות יותר כגון היקף תעשיית המין, בשונה מאופייה, קשה לקבל מענה אחיד בספרות. למשל, בשתי המדינות שבהן אדון בהמשך, שוודיה והולנד, הרשויות מודות שאין להן דרך לאמוד את היקף תעשיית המין. כאשר הזנות מופללת Abdelwahab Bouhdiba, Sexuality in Islam 187 (Rout l edge 2008) (1975); Ram A. 65 Cnaan, Notes on Prostitution in Israel, 52 Soc. Inquiry 114, 115 (1982); Religion &.Sexuality: Passionate Debates 29-30, 34 (C. K. Robert son ed., 2006) Sudhir Alladi Venkatesh, Off the Books: The Underground Economy of the Urban 66.Poor (2006) 67 פעמים רבות מחקרים של כותבות בעלות עמדה סטרוקטורליסטית נעשים בשיתוף פעולה עם ארגוני נשים שמסייעים לנשים לצאת ממעגל הזנות. אפשר להניח שנשים שהעיסוק בזנות אינו נתפס בעיניהן כעיסוק שיש להיחלץ ממנו לא יבקשו סיוע מארגונים אלה. כמו כן, אפשר להניח ששיעור הנשים הפונות לארגונים הללו כדי לקבל סיוע הוא נמוך בהשוואה למספר המוערך של נשים העוסקות בזנות, כך שגם בידי נשים אלה אין בהכרח מדגם מייצג. להרחבה ראו Ronald Weitzer, The Mythology of Prostitution: Advocacy Research and Public.Policy, 7 Sexuality Res. & Soc. Pol y 15, 19 (2010) 68 כך גם בסיקור העיתונאי את הזנות: נרי ליבנה "העמותה להסדרת הזנות בישראל לא מוותרת, למרות ההתנגדות העזה" הארץ סוף שבוע www.haaretz.co.il/magazine/..premium בכתבה זו הציגה ליבנה את העמותה להסדרת הזנות בישראל ואת מאבקה למיסוד הזנות. הנשים העוסקות בזנות מתוארות כעוסקות במקצוע זה מתוך בחירה לשפר את מצבן הכלכלי, נשים הרוצות שיבחינו בינן לבין נשים העוסקות בזנות רחוב. בתגובה לכתבה זו כתבה ורד לי כי במקום לבחון אם נשים בוחרות או לא לעסוק בזנות יש לשים את הדגש על האחריות הפלילית של הלקוח ומניעיו. עוד כתבה לי כי מיסוד הזנות יביא רק להנצחת עוול, לדיכוי ולאלימות ולא יצמצם את תופעת הזנות; לי ציינה גם שבניגוד להבחנה של הנשים בכתבה של ליבנה בין זנות רחוב לזנות בדירות ובמכונים, למעשה אין הבדל ממשי בין הזירות: כל אחת היא חוליה של זנות. ורד לי "להעניש את הלקוח. מיסוד זנות אינו מצמצם את תופעת הזנות. הוא רק מנציח עוול, דיכוי ואלימות בלתי נסבלת" הארץ סוף שבוע להרחבה נוספת ראו ורד לי "מיליון רסיסים קטנים" הארץ

17 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג תוצאה זו נראית סבירה יותר, 69 אך גם כשהזנות חוקית ומוסדרת הרשויות מתקשות לאמוד את היקפה, בין היתר משום שגם אז חלקים של הענף מתנהלים ללא היתר והרחק מהעין 70 המפקחת של רשויות האכיפה. זהו אחד התחומים שבו המחקר האמפירי שנוי במחלוקת עמוקה ביותר, שכן פעמים רבות מתחוור שהעמדה האידאולוגית היא שמובילה למחקר שיביא למסקנה זו או אחרת וקשה להסיק ממנה מסקנה אחת ברורה לגבי ה"טיב" של הזנות. 71 התוצאה היא שהתמונה המצטיירת באשר למציאות של הזנות משתנה מאוד ממחקר למחקר. הכתיבה בנושא הזנות של המחנה הסטרוקטורליסטי והאינדיבידואליסטי כאחד מואשמת פעמים רבות בהיותה כתיבה אידאולוגית ולא אמינה. כך, למשל, כתבה החוקרת מקלרוי: רגשות ואידאולוגיה מזינים את המחקר בנושא הזנות. נראה כי האנשים שהציבור מצפה לקבל מהם מידע אובייקטיבי מעוותים את תמונת המציאות. קשה לתת אמון במחקרים או בסטטיסטיקות כשרבים מהם סותרים זה את זה 69 אכן, בדוח הממשל השוודי מ 2010 שביקש להעריך את השלכת החוק נקבע כי אין דרך לאמוד את הזנות המתבצעת מאחורי דלתות סגורות. Swedish Inst., Selected Extracts of the Swedish Government Report SOU 2010:49: The Ban Against the Purchase of Sexual Services. An Evaluation , at 19 (Mireille L. Key & Jennifer Evans trans., 2010), available at Evaluation )להלן: pdf 70 ראו לדוגמה את היעדר המידע בדף המידע של משרד המשפטים ההולנדי: Dutch Ministry of Foreign Affairs, Dutch Policy on Prostitution: Questions and Answers 11 (2012), available at you_and_the_netherlands/about_the_netherlands/ethical_issues/faq-prostitutie-pdf-- engels.pdf-2012.pdf. No recent estimates are available of the number of prostitutes Netherlands.in the למידע נוסף על הקושי לאמוד את הזנות גם בהיותה מוסדרת ראו In the Netherlands there is no central( לעיל ה"ש,11 בעמ',Platform 31 registration of the number of sex workers. The Dutch authorities order periodical evaluations of the effects of the 2000 law that legalized the sex industry, in which educated guesses as to the size of the national population can be found. The Tax Office can only provide data on the number of sex workers who are registered tax-payers, and admits that their files are unreliable because they are incomplete and women who have left the country. ); A. L. Daalder, Prostitution in the Netherlands Since the (2007) 20 Lifting of the Brothel Ban 16, )"לא ידוע במדויק ההיקף של כלל אוכלוסיית הזונות משום שחלק ממנה די שקוף. יתרה מזו: זנות תמיד מאופיינת במידה מסוימת של ארעיות. בלתי אפשרי לבצע הערכה של מספר הזונות על בסיס המידע שיש לעיריות"(; Nat l Rapporteur on Trafficking in Human Beings & Sexual Violence against Children, Does Legalised Prostitution Generate More Human Trafficking? 1 (2013); Wendy McElroy, Prostitution: Reconsidering Research, Spintech, Nov. 12, 1999, available.at Christina Hoff Sommers, Who Stole Feminism? How Women Have Betrayed Women 71.(1994) 137

18 רימש הליה ]...[ יש צורך אמתי להתגבר על האידאולוגיה ולהביא נתונים אמינים. השיח הציבורי סביב הזנות נהפך לקטטה אידאולוגית שבה שני הצדדים יוצרים מחקר רע כדי לתמוך בעמדתם הפוליטית ולהוציא דיבתם של המתנגדים לגישתם. המתבוננים מהצד אובדי עצות לנוכח שטף הטיעונים והעובדות הסותרות 72 יכולים אולי למצוא נחמה בכך שגם חלק מהחוקרים בתחום אובדי עצות. הכתיבה הסטרוקטורליסטית הרואה בזנות אלימות נגד נשים נתמכת במחקרים העוסקים בחוויות של נשים העוסקות בזנות. את המחקר הנרחב ביותר עד כה ביצעה מליסה פארלי, שבחנה את הקשר בין זנות לתסמונת פוסט טראומטית.)PTSD( המחקר התבסס על שאלון שעליו השיבו 854 נשים שעסקו בזנות ברחוב, במועדוני חשפנות ובבתי בושת בתשע מדינות )קנדה, קולומביה, גרמניה, מקסיקו, ארצות הברית, תאילנד, זמביה, טורקיה, ודרום אפריקה(. המציאות שחשף המחקר היא מציאות קשה של אלימות, אונס וניצול. 71% מהנשאלות הותקפו במהלך עבודתן, 88% ספגו עלבונות מילוליים ובוז, 89% מהנשאלות רצו לעזוב את הזנות, 75% היו חסרות בית בשלב כלשהו בחייהן, 68% אובחנו כסובלות מ PTSD, 59% דיווחו כי הוכו בילדותן על ידי המטפלים בהן ו 63% חוו התעללות מינית בילדותן. 73 בעקבות תוצאות אלה קבעו החוקרות: כבר אי אפשר לומר שהנזק שממנו סובלות נשים בזנות הוא מקרי. מוסד הזנות בנוי ומקודם באופן זהיר. אלה מאיתנו המוטרדים מזכויות אדם חייבים להתייחס לחוסר הנראות החברתית של הזנות, להכחשה המסיבית של נזקיה 74 ולנורמליזציה שלה כרעה חברתית בלתי נמנעת. חוקרות מהזרם האינדיבידואליסטי מצאו פגמים מתודולוגיים במחקרים של פארלי ובאלה של כותבות סטרוקטורליסטיות רבות אחרות. 75 ביקורתן העיקרית היא שהשאלונים מוטים ומתבססים על ראיונות עם מגוון לא משקף של נשים, בסיטואציות שבהן אי אפשר לצפות מהן לתשובות כנות. McElroy,לעיל 72 ה"ש 70. Farley 73 ואח', לעיל ה"ש,38 בעמ'.56-55,44, שם, בעמ' ראו פנייה לאגודת הפסיכולוגים האמריקנים בבקשה לפסול את חברותה בו בשל היעדר אמינות מחקרית. Letter from Calum Bennachie to APA (2011), available at.cybersolidaires.typepad.com/files/complaint-to-apa-.against-mfarley.pdf כמו כן, ראו כתיבה אקדמית העוסקת בבעיות במחקר הסטרוקטורליסטי כמו גם במחקרה של פארלי:,Law לעיל ה"ש ;4 11 Prostitution, Ronald Weitzer, Flawed Theory and Method in Studies of Melissa למאמר זה נכתבו שני מאמרי תגובה:.Violence Against Women 934, 937 (2005) Farley, Prostitution Harms Women Even if Indoors: Reply to Weitzer, 11 Violence against Women 950 (2005); Jody Rapahel & Deborah L. Shapiro, Reply to Weitzer, 11 (2005) 965.Violence against Women כן ראו את מאמר התגובה של וייצר למאמרים אלו: Ronald Weitzer, Rehashing Tired Claims About Prostitution: A Response to Farley and Raphael and Shapiro, 11 Violence Against Women 971 (2005). Bella Chudakov et al., The Motivations and Mental Health of Sex Workers, 28 J. Sex & Marital.Therapy 305 (2002) 138

19 הלועפב טפשמה ןיבל רפס ילע טפשמה ןיבש רעפה לע דהוא טבמ :תונזה לש היצלוגרל תויטסינימפ תושיג העמדה האינדיבידואליסטית נסמכת בעיקר על מחקר איכותני ועל עמדות הארגונים של עובדות מין ברחבי העולם. מאז תחילת ימיה של תנועת עובדות המין בשנות השבעים 76 של המאה הקודמת יצאו לאור כמה אנתולוגיות המאגדות נרטיבים של עובדות מין. אנתולוגיות אלה כוללות בעיקר אבל לא רק כתיבה של "זונות שמחות", המספרות כיצד בחרו בזנות ומדוע הן מוצאות עיסוק זה מהנה או חתרני. אוספים אלה, הנכתבים בדרך כלל על ידי נשים רהוטות, בעלות השכלה, רפלקסיביות ומעורבות פוליטית, הותקפו על ידי כותבות סטרוקטורליסטיות כאנקדוטליים ולא משקפים. עמדתן של הכותבות מהזרם האינדיבידואליסטי נסמכת גם על עבודת השטח ועל הפעילות של ארגוני עובדות מין. במסגרת תנועה זו "זונות ]...[ מצאו את קולן כסובייקטים והחלו לייצר את הזהות הפוליטית שלהן בעצמן". 77 החוקרות מהזרם האינדיבידואליסטי מבקשות לבסס ולחזק את קולן של עובדות המין תוך הכרה בקיום של ניצול ואלימות בזנות, במטרה לשפר את תנאי עבודתן של זונות. כתוצאה מהעיוותים הללו בנתונים שברשותנו על אודות הזנות, תנאי העבודה ונסיבות החיים של נשים אלה ידועים רק בחלקם. חלק מהמידע הקיים חושף מציאות מבעיתה של התעללות חמורה, אלימות, ניצול והשפלה; חלק אחר עוסק במציאות יומיומית ואפורה יותר של זנות כעיסוק שגרתי; חלק אחר מציג את הזנות כעיסוק מהנה ומספק. בקיומו של מידע חלופי אין כדי לומר שהמידע הקיים בדבר ניצול אינו משקף את מציאות החיים של נשים רבות, או כי תמונת הזנות כעיסוק שגרתי או מספק לעולם אינה נכונה. נדמה כי אין די מידע כדי לבסס מסקנה לכאן או לכאן, וכי באמצעות המידע שברשותנו כיום אי אפשר לקבוע באופן גורף אם הזנות היא "טובה" או "רעה". אפשר לשער שהסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בכך שהזנות היא תעשייה מרובדת שאינה עשויה מקשה אחת. הנטייה במחקר היא לעשות רדוקציה לזנות לדמות אחת הזונה הקרבן או הזונה השמחה בלי להתייחס למורכבות זו. 78 עם זאת, באופן תאורטי, מורכבות זו יכולה למצוא את ביטויה גם בהצעות מדיניות, כפי שיידון בהמשך. 3.3 המישור האסטרטגי לבסוף, למישור הנורמטיבי והעובדתי מצטרף המישור האסטרטגי. במישור זה נשאלת השאלה כיצד ראוי להסדיר את הזנות בהינתן הסדר המגדרי, החברתי והכלכלי שבה היא משוקעת, ומגבלות הכלי המשפטי ומערכת המשפט. במישור זה וביחס בינו לשני המישורים הנוספים יתמקד יתר הדיון במאמר. Sex Work: Writings by Women in the Sex Industry (Fr édér ique Del acost e & 76 Whores and Other לעיל ה"ש ;26,Chapkis ;Priscilla Alexander eds., 2d ed. 1998) Tricks and Treats: Sex Workers Write About Their Clients לעיל ה"ש.46,Feminists.(Matt Bernstein Sycamore ed., 1st ed. 2000),Bell 77 לעיל ה"ש,46 בעמ' נעמי לבנקרון האם יוכלו כלי האדון להרוס את ביתו? על כוחה של חקיקה ככלי לעיצוב תעשיית המין: הפללת לקוחות בשבדיה כמקרה מבחן )עבודת גמר לתואר "מוסמך במשפטים", אוניברסיטת תל אביב מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים, 2011(. 139